פרישה מתפקיד ניהול - השלכות אישיות ומערכתיות

פרישה מתפקיד ניהול – השלכות אישיות ומערכתיות
כתבה: הדס רחמים

פרישה מהעבודה היא אחת מנקודות המשבר הצפויות בחיים. הפרישה גוררת לא רק שינוי בסדר יום ובסדרי עדיפויות, אלא כרוכה גם בהתמודדות עם שינוי מהותי בזהות. בעבודת התיזה שלי בחנתי את השינויים שקצינים עוברים לאחר פרישתם מצה"ל. בתוך הכתיבה נחשפתי למחקרים רבים המצביעים על המשבר העמוק המלווה פרישה, וממוקד בצורך לבנות זהות חדשה. לדוגמא, McNeil & Giffen (1967), ובהמשך גם Wolpert (2000), תיארו כי בתקופה שלקראת ומיד לאחר הפרישה, פורשים חשים מצוקה גדולה הנובעת מ-Role confusion או Role discontinuity, תחושה שאחרי שנים רבות בהן הגדירו את עצמם דרך היותם אנשים עובדים, הם אינם יודעים כעת כיצד להגדיר את עצמם. כתוצאה הם חשים אובדן זהות, חוסר מוטיבציה וחוסר יכולת לזהות ולהסתגל לדרישות החדשות.
McNeil & Giffen (1967) קראו לתופעה זו The Retirement Syndrome והצביעו על תסמינים חמורים כגון בלבול, שתייה מופרזת של אלכוהול, דיכאון, תלונות סומאטיות, בעיות פיזיולוגיות במערכת הנשימה והלב, מצבי רוח, התנהגות קיצונית ועוד. ממחקרים אחרים נראה כי התופעות ההתנהגויות הקיצוניות הללו אינן רווחות, וכי טיפול פסיכולוגי (במיוחד טיפול משפחתי) יכול לסייע, אולם מצוקה נפשית גדולה הנובעת מאובדן זהות היא אכן תופעה שגורה ומובנית.
גם Drier (1995) בספר הפונה לפורשים ומיועד לסייע להם לעבור את משבר המעבר לאזרחות, ממקד כמה מוקדים של דחק: רגשי – הממוקד במיוחד סביב הצורך לשנות תפקיד מקצועי, ומציין כי עוצמת הדחק זהה למוות של בן משפחה, גירושין או פשיטת רגל. כלכלי- מעורר חרדה מפני אובדן כל הרכוש ואי-יכולת לתת למשפחה אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר. פגיעה באגו- בעקבות אובדן התארים וההישגים שנרכשו במהלך הקריירה, אשר יכול ליצור דכאון או תוקפנות הגנתית. אובדן הביטחון העצמי- תחושה שבאזרחות אין משמעות לכישורים וליכולות של הפורש. אובדן זהות- בעקבות יציאה ממסגרת טוטאלית ופשיטת המדים.
בעיני, פרישה ממשרת ניהול של בית ספר, עבודה שהיא טוטאלית ואינטנסיבית, כורכת בחובה מאפיינים רבים הדומים לאלו החווים פורשים מצה"ל. ההכרות שלי עם נושא זה מסייעת לי בעבודה שאני עושה בשנים האחרונות בליווי של מנהל ותיק הפורש אחרי כמעט שלושים שנות ניהול. במפגשים השבועיים שלנו הנושאים העולים קשורים לאובדן זהות וחיפוש של זהות חדשה- מי אני הייתי עד עכשיו והאם אני יכול להיות מישהו אחר?, עולה נוסטלגיה, כאב, אכזבה וגאווה, חרדות מהעתיד, נסיון להשאר עוד קצת ולדחות את הקץ. כל אלו קשורים לתהליך אישי ביותר הנובעים מפרישה ממקום עבודה שהפך לחלק מהותי מזהות המנהל.

הייחודיות של פרישה מניהול, ובמיוחד במקרה של מנהל המצוי באותה משרה שנים רבות, היא המשמעות המערכתית של פרישת המנהל- מצד אחד, כאמור, המערכת מוטמעת בזהות של המנהל, ומצד שני במובנים רבים זהות המנהל מוטמעת במערכת. שני הצדדים הללו נותנים נופח עמוק ומשמעותי לתהליך הפרידה. אסביר: לא פעם קיימת בבתי ספר התחושה שאחרי שמנהל מסוים ילך, בית הספר ישתנה לחלוטין, כמעט כאילו המנהל הוא הייצוג של המערכת. בהרבה מובנים יש בזה אמת, שכן אופן הניהול ורוח החזון של המנהל משפיעים על כל באי בית הספר- ילדים, מורים, אנשי צוות והורים.
המנהל הופך עבור אנשים רבים לייצוג של המערכת. כאשר הפרישה קריבה חלקי המערכת השונים מגיבים בעוצמה. בעבודתי עם המנהל אנו עוסקים רבות בתגובות של אנשי הצוות וההורים לפרישה, גם אם המילה "פרישה" אינה נאמרת בגלוי. אנו רואים כיצד מורות ותיקות מחפשות אחיזה, בוחנות את מנהיגות המנהל בסוף דרכו ובודקות מה מידת ההשפעה שלהן, על מנת למצוא את הקשר בין עצמן למערכת בלי המנהל. אנו גם עוסקים בתגובות השונות של הורים, כאלו המזרזים את פרישתו מתוך תקווה לעתיד בו בית הספר ישתנה לטובה, מול הורים החוששים מהפרידה ומהלא ידוע אחרי שהעזיבה.
העבודה, שאני מוצאת מרתקת ומעשירה, מעלה צורך בהתבוננות מערכתית מורכבת, גם סביב תהליך שהוא כביכול הוא אישי ביותר.
Drier, Harry N. (1995). Out of Uniform: A Career Transition Guide for Ex-Military Personnel, VGM Career Horizons a division of NTC publishing Group, Lincolnwood, Illinois USA
McNeil J. S. and Giffen, M. B. (1967). Military Retirement: The Retirement Syndrome, American Journal of Psychiatry, Vol 123, pg 848-854
Wolpert, D. S. (2000) Military retirement and the transition to civilian life. In J. A. Martin, L. N. Rosen, & L. R. Sparacino (Eds.). The military family: A practice guide for human service providers (pp. 103-119). Westport, CT: Praeger