כתב: פלג דור חיים
שלום לכם
ברצוני להתייחס לעבודה המערכתית ולמשמעותה, דהיינו, כאשר אנו מדברים על עבודה מערכתית, למה אנו מתכוונים? ניתן להיווכח כי ישנו מגוון רחב של דרכים וגישות להבין את מהותה של התערבות פסיכולוגית מערכתית בבית הספר.
גישה אחת מתארת את העבודה המערכתית של הפסיכולוג במונחים ארגוניים- פונקציונאליים. עפ"י גישה זו, העבודה המערכתית תיכנס לקטגוריה של פרקטיקות הנוגעות להתערבות ארגונית בבית הספר, כדוגמת: הגדרת תפקידים, התאמה בין המטרות של בין הספר לבין העבודה בפועל של הסגל החינוכי, הקמה של קבוצות עבודה, פורומים של קבלת החלטות וכו'. לפי תפיסה זו עבודת הפסיכולוג בבית הספר דומה לעבודה של יועץ חיצוני המגיע לארגון (עסקי או ציבורי) ומנסה לייעל אותו, כך שבית הספר יפיק מקסימום תועלת במינימום משאבים. הפסיכולוג יאבחן צווארי בקבוק, תהליכים תקועים ועבודה שאינה מביאה לתוצאות רצויות.
ברצוני להתייחס לעבודה המערכתית ולמשמעותה, דהיינו, כאשר אנו מדברים על עבודה מערכתית, למה אנו מתכוונים? ניתן להיווכח כי ישנו מגוון רחב של דרכים וגישות להבין את מהותה של התערבות פסיכולוגית מערכתית בבית הספר.
גישה אחת מתארת את העבודה המערכתית של הפסיכולוג במונחים ארגוניים- פונקציונאליים. עפ"י גישה זו, העבודה המערכתית תיכנס לקטגוריה של פרקטיקות הנוגעות להתערבות ארגונית בבית הספר, כדוגמת: הגדרת תפקידים, התאמה בין המטרות של בין הספר לבין העבודה בפועל של הסגל החינוכי, הקמה של קבוצות עבודה, פורומים של קבלת החלטות וכו'. לפי תפיסה זו עבודת הפסיכולוג בבית הספר דומה לעבודה של יועץ חיצוני המגיע לארגון (עסקי או ציבורי) ומנסה לייעל אותו, כך שבית הספר יפיק מקסימום תועלת במינימום משאבים. הפסיכולוג יאבחן צווארי בקבוק, תהליכים תקועים ועבודה שאינה מביאה לתוצאות רצויות.
גישה שנייה ממשיגה את העבודה המערכתית בבית הספר במושגים פסיכודינאמיים. העבודה עם בית הספר תעשה בדומה לעבודה טיפולית עם פציינט, הנותנת מקום ייחודי לפירושים ולתובנות נפשיות. באופן זה הפסיכולוג יתמקד במערכת היחסים שבין אנשי סגל ההוראה, בקשרים האישיים שבין התלמידים, הצוות החינוכי וההורים. הפסיכולוג יראה את כיתת התלמידים כקבוצה דינאמית בתוכה מתרחשים תהליכים השלכתיים וטרנספראליים. הנחה בסיסית המובאת בגישה זו הינה שבדומה לפרט, גם לבית הספר יש 'לא מודע' ועל מנת לטפל במערכת יש להבין את התהליכים הארגוניים הבלתי מודעים המתרחשים בבית הספר. הפרקטיקה יכולה להיות דומה לזו של כל גישה אחרת, כאשר בכל התערבות לוקח הפסיכולוג בחשבון את ההבנות שיש לו על הגורמים המאפשרים או המעכבים את תפקודו של ביה"ס לקראת המטרה שהוא הציב לעצמו. בנוסף לכך, יכולה העבודה לעסוק גם בעבודה דינאמית כגון הנחייה של קבוצה דינאמית, ייעוץ אישי למנהל ומיפוי התהליכים הדינאמיים המתרחשים בחדר המורים ובכיתה.
גישה שלישית תיגע באספקטים הנרטיביים שבתוך בית הספר. תפיסה זו בוחנת את המרכיבים הסיפוריים שבעבודה החינוכית. כך נוכל להמשיג אירועים בבית הספר במונחים של גיבורים, עלילה, מטפורות והאנשה, תוך שימת דגש על משמעויות הניתנות לאירועים המתרחשים בבית הספר. למשל, הפסיכולוג יראה עניין רב בסיפור היווסדותו של בית הספר, בחוויותיהם של המורים בתוך הכיתה, בחדר המורים ובשיחות הטלפון עם ההורים. חשיבות רבה תיוחס לנרטיבים האישיים של אנשי הסגל, של הילדים ושל הוריהם, כך גם לממדים השונים בהם כל אחד מבין ותופס 'אירוע' או 'התרחשות' ולפירושים שהם מעניקים להשתלשלות האירועים הללו. קיימים כמובן יחסי גומלין בין שלש גישות אלו- האספקטים הנרטיביים נמצאים בבסיסם של התהליכים הדינאמיים ולהיפך ואלו משפיעים על בחירות ארגוניות פונקציונאליות.
הבחנה נוספת אליה יש להתייחס בחושבנו על עבודה מערכתית, נוגעת לשאלה מתי רצוי לבחור בהתערבות מערכתית ומתי רצוי לבחור בהתערבות פרטנית. סוגיה זו מורכבת ממגוון רחב של גישות גם כן. אולם כאן אציג את תפיסתי שלי, הטוענת להבחנה הכרתית, כאספקט תודעתי וכגישה התערבותית. על מנת להסביר זאת אשאל את המושג 'כוונה' מהפנומנולוגיה של הוסרל. לטענתו של זה, לכל אירוע פסיכולוגי יש תוכן שמכוון כלפי דבר מסוים. לחשוב פירושו ללמוד מחדש לראות, לכוון את התודעה, להפוך כל דימוי למקום ייחודי. כך ההתרחשות בבית הספר תלויה בדרך שבה אנו בוחרים לראות את האירוע, מתוך ההיבטים התפיסתיים המתקיימים בתוכנו. ניתן להסיק מכך כי כאשר מפנים ילד לפסיכולוג, הוא יכול להבין את קשייו של הילד ממגוון רחב של תפיסות. ניתן לשים דגש על ההיבטים האישיותיים של הילד, על המשפחה שלו או על העולם החברתי בתוכו הוא נמצא. אולם ניתן גם לראות את הקשיים של אותו הילד כסוגיה מערכתית הנובעת מהתנהלות בית הספר. כך אפשר להתכוונן לאינטראקציות שבין הילד לבין הסגל החינוכי, או להתמודד עם קשייו של הילד מתוך נגיעה בתרבות הארגונית של בית הספר, והנחות היסוד הנמצאות בבסיסה. לדוגמה כאשר מפנים לפסיכולוג ילד שמראה על קשיי התנהגות, ניתן לבחון דווקא את יכולתו של בית הספר להתמודד עם ילדים חריגים, לראות אילו אינטרסים כיתתיים הילד משרת בהתנהגותו ולחקור את הפירושים שהמערכת נותנת להתנהגותו של הילד כפרט.
אם כן, לפעמים הפנייה של ילד דווקא מרמזת לנו על מצבו המערכתי של בית הספר, של כיתת התלמידים ושל סגל המורים. ההתערבות שלנו בבית הספר יכולה לבוא מתוך גישה טיפולית, משפחתית, אבחונית או מערכתית, על פי הבחירה התודעתית שלנו כפרדיגמת התערבות. ההנחה הבסיסית אותה אנו בצוות המערכתי מעוניינים לקדם, היא כי התערבות ברמה המערכתית תתרום לקידום הטיפול במספר רחב יותר של ילדים לעומת הצורך בהתערבויות פרטניות רבות כמספר הילדים שמראים קשיים מסוגים שונים. במכתבים הבאים אבחר לשתף אתכם כל פעם בתפיסה מערכתית שונה, כגון למידה ארגונית, מערכות מורכבות, יצירת שינויים, מנהיגות וכו'.
בברכה
פלג דור חיים
